מנגרים מהלב

סדנאת שרפצמיג

צבעים ואנשים

לצבעים יש חלק מאוד משמעותי בחיינו, אנחנו בוחרים איזה צבע ללבוש, איך לעצב את החדר/הבית, מה הצבע האהוב עלינו ועוד. הצבעים הם מטאפורה לתדמית של אנשים, לצבעוניות והרב גוניות שלהם בארגון/בצוות. הצבע שהאדם מביא איתו הוא ריגשי ונועד להעביר מסר חשוב לסביבה, והסביבה עשוייה להגיב בחיוב או בשלילה לצבע שאותו אדם מביא. “האישיו” של צבע קיים באופן מאוד מובהק בקרב בני נוער המחפשים את הזהות שלהם, את המקום החברתי שלהם ואת מי שהם.

לדוגמא מספר צבעים והמאפיינים ההתנהגותיים שלהם:

אדום, הצבע החזק ביותר מכל הצבעים. אדום הוא צבע של נעורים, הוא מעורר תשוקה ומסמל כוח. יש לו נטייה לעורר את המוח ולמשוך את כל תשומת הלב אליו.

צהוב הוא צבע השמש, אנרגיה שהופכת את הצבע לצבע של תקווה ואופטימיות.

כתום שייך למשפחת הצבעים החמים. הכתום יכול להיות מרתק וממריץ, מסייע לייצר תנועה ואנרגיה, מעורר יצירתיות, מיניות ושמחה.

כחול הוא המלך של הצבעים. לכחול יש אופי, מה שהופך אותו מתאים לנושאים הקשורים לבריאות.

הירוק מורכב מערבוב של הצבעים צהוב וכחול וכך הוא מקבל את תכונותיו המרגיעות של הכחול ואת האווירה הממריצה של הצהוב. הירוק מייצר אווירה מאוזנת ויציבה המסמלת בריאות, טבע ועושר.

סגול מורכב מהיציבות של הכחול עם האנרגיה של האדום. הוא מרגיע פחדים וסערות נפשיות ומעניק שלווה ושקט. גוונים בהירים של סגול משדרים יוקרה ורומנטקיה והכהים משדרים מסתורין.

לבן הצבע שמכיל את כל הצבעים. משרה אווירה של ניקיון, פשטות וטוהר. כרקע הצבע הלבן הוא הצבע הטוב ביותר להדגיש צבעים אחרים.

שחור הצבע החזק ביותר מכל הצבעים הניטרליים, משדר כוח, עצבנות ותחכום.

כשעובדים עם קבוצות בעץ, ובעיקר בסדנא הספציפית להכנת גלגל שרפרף (“שרפצמיג”), יש הרבה עניין סביב צבע, בחירת הצבע לגלגל, התאמת הבדים הצבעוניים והחיבור לקבוצה שאיתה עובדים. בסדנא זו המשתתפים/ות התעסקו רבות באיזה צבע לצבוע, התייעצו עם חברות, ניסו להתאים צבע גלגל לצבע בד, התלבטו, צבעו ואחר כך החליפו את צבע הצביעה. זהו תהליך מדהים במיצוב תחושת השייכות והזהות שלהן. כשמבינים את זה אפשר לתת להן לעוף, להתנסות, להחליף, לשכנע שזה ממש יפה או פחות יפה, מתאים או לא מתאים, הכל תלוי במוביל התהליך ובאינטראקציה שלו עם המשתתפים/ות.

בסופה של סדנא אפשר היה לראות את הגאווה בעיניים לאור התוצר ובעיקר לאור המגוון של שילובי הצבעים שלא חשבו שיגיעו אליהן.

כיצד זה ממצב את תחושת השייכות שלהן לקבוצה?

העבודה נעשית בצוות, מחליטים ועובדים יחד, דעה של אחד משתלבת עם דעתו של האחר, יש צורך להתחשב, להתייעץ, לפרגן, לעזור. הביחד יוצר תחושת שייכות מדהימה.

לגבי הדימוי העצמי וההשלמה עם “מה שיצא אני מרוצה” – אין לי ספק שזהו חלק משמעותי מתהליך העבודה. לא הכל יוצא בדיוק כמו שדמיינו, לא כל צבע מקבל את אותו הגוון שמתחילים לצבוע על גלגל שחור או על חומרים שונים, מה שהתקבל בסוף לא בהכרח דומה למה שחשבנו, ועדיין, זה שלנו, אנחנו עשינו, משלימים ומתאהבים בתוצר. לגאווה הזו אין אח ורע בעיקר בגיל הזה, ולדעתי, בכל גיל.

אז… מה זה אומר עלי כמנחה? מכל סדנא אני נהנת לראות את הדינמיקה, כל קבוצה נראית ומתנהלת אחרת, נהנת לחוות, להיות חלק מהתהליך וגאה מהתוצרים ומתחושת ההצלחה שעל אף ולמרות הקושי להתמודד עם מכשירים וכלים שלא נגעו בהם בעבר, אולי קצת מלחיצים… הם עומדים במשימה ומצליחים.

שאלה לי אליכם: חשבתם פעם מה אומר הצבע לגביכם?, מהו הצבע שמאפיין אתכם הכי הרבה?